<h1>הרוקח סימן ת"ד</h1>
<h2>דף נז.</h2>
רגל עוף שנשבר. אמר רב למעלה מן הארכובה אם רוב בשר קיים זה וזה מותר ואם לאו האבר אסור והשאר מותר, וקי"ל בפ' בהמה המקשה (דף ע"ו) שלחו מתם הלכה כרב. בתוס' נשבר העצם ויוצא לחוץ ואין רוב עור ובשר מקיפין אותו פסול אמר רב פפא הילכך בעינן רוב עוביו ורוב הקיפו. ג' פרקי' ברגל העוף. אם נחתך או נשבר למטה מן הארכובה שעלו כעין קשקשין כשר אבל אם נחתך בראש הפר' במקום שנדבקין עם שני ראשין טריפה ששם נצמתין הגידין. פרק שני ששם צומת גידין מחציו ולמטה כיון שנשבר העצם אפי' אינו יוצא לחוץ לבדוק צומת הגידין, ומחציו ולמעלה אין שם תורת צומת הגידין לכך נשבר העצם והעור ובשר חופין אותו רובו העוף והאבר כשרין אין חופין רובו האבר אסור והעוף מותר. פרק ג' הדבק לעוף נשבר העצם ואין חופין עור ובשר רובו העוף והאבר אסור. כך בודקין אותו ימתח האבר כמה שהיה ויקרב שבר זה לזה ויראה אם עור ובשר חופין רובו.
